תרחיש עלטה פינת משבר האקלים: פתרונות אנרגיה

בתקופה האחרונה המושג "תרחיש עלטה" נכנס ללקסיקון הישראלי. הנושא עלה לאור החשש שתחנות כוח בישראל יותקפו בצורה נרחבת ויביאו למצב של השבתה (מכוונת או כפויה) לזמן ממושך, מה שעלול לגרום, להפסקות חשמל ארוכות בישראל. מעבר לכותרות באתרי החדשות, וכנראה בעקבותיהן, חברות מסחריות שונות החל לשווק גנרטורים (או בשמם השיווקי יותר "תחנת כוח ניידת") בתור מוצר צריכה יומיומי.

נדמה כי הנושא של אנרגיה זמינה  - כלומר חשמל זורם במערכת – הפך ברגע אחד משקוף ומובן מאליו לנושא שמטריד רבים מאיתנו. מבלי להכנס להערכות לגבי הרלוונטיות של תרחישים אלה ובתקווה שישמשו אותנו לתרגול תיאורטי בלבד, החשש מקריסת מערכות האנרגיה הוא נושא שמעסיק כבר שנים רבות את מי שעוסק בהיערכות לשינויי אקלים, ולכן רשויות מקומיות שעוסקות בכך כבר החלו לגבש פתרונות, שחלקם יפתיעו אתכם, ויש גם התפתחויות טכנולוגיות שיכולות לסייע.

החשש מאירועי מזג אוויר קיצוני אשר ישתקו את מערכת החשמל, הוא נושא מרכזי בהיערכות של רשויות מקומיות לשינוי האקלים. הכוונה היא לאירועים של חום (גל חום מתמשך) או קור קיצוני (שלג, סופות) בהם מערכת החשמל מנותקת ולא ניתן להפעיל מכשירים חשמליים משום סוג. מעבר לאי נוחות הנגרמת לכל אחד במצב בו לא ניתן להדליק אמצעי חימום או קירור, לחשמל יש חשיבות מכרעת על שגרת חיינו – החל מתקשורת (טעינת טלפונים, מחשבים, אינטרנט), דרך מערכות הכרחיות לזרימת מים וביוב בבתי מגורים (משאבות) ועד ליכולת לשמור או להכין מזון (תדמיינו תכולת מקרר בלי חשמל באוגוסט).

בנוסף לקושי לנהל שגרת חיים לאדם הממוצע, תחשבו על אוכלוסיות בסיכון – תינוקות או קשישים היכולים להיות בסכנת חיים לאור הקושי לווסת את טמפ' הגוף, או חולים התלויים במיכשור רפואי מציל חיים (מכונות הנשמה, דיאליזה וכדו'). אם זה נשמע כמו משהו רחוק, אירועים כאלה כבר התרחשו גם במדינות חזקות כמו ארה"ב וקנדה, וגם כאן בישראל נרשמו אירועים של ימים שלמים ללא חשמל (למשל בשנת 2015, נותקו במשך שלושה ימים שכונות שלמות בכפר סבא, רעננה ויישובים נוספים בשרון).       

לאור ההבנה שאירועי הקיצון האלה עלולים להתרחש, רשויות מקומיות וגופים גדולים בונים תוכניות היערכות לשינויי אקלים ומגבשים תהליכי עבודה ונהלים מתאימים להתמודדות עם המצב. בנוסף, ישנן מספר טכנולוגיות בתחומי האנרגיה אשר כבר מיושמות ברחבי העולם ולאחר הטמעה בישראל יוכלו לסייע במענה לשעת חירום:

1.     אגירה – בפשטות, בדומה לסוללה המוכרת לכולם, מדובר במערכת המאפשרת לאגור חשמל זמין ולעשות בו שימוש במועד אחר. היתרון של מערכות אגירה הוא שבנוסף לחשמל הנשמר במערכת לשימוש ראשוני כתוצאה מטעינה שוטפת, ניתן להטעין אותן מהשמש באמצעות לוחות סולאריים – משאב הקיים בשפע בישראל, ולמזלנו אין חשש למחסור בתחום זה. המערכות יכולות להיות בגדלים שונים ובהתאמה לתת מענה לדירה, בניין או מבנה גדול (למשל, בית חולים).  

2.     רכבים חשמליים – המעבר לרכבים חשמליים צובר תאוצה, וכיום ניתן לראות יותר ויותר רכבים חשמליים על הכבישים בישראל. במצב חירום, בהנתן מטען מתאים מראש (V2G) חלק מהרכבים מצויידים בטכנולוגיה המאפשרת להם להפוך ל"שקע", וכך ניתן לחבר אותם למקורות צריכה פרטיים ו"למשוך" מהם חשמל, באופן ההופך אותם לסוללה על גלגלים (בקיבולת שמספיקה למכשירי חשמל קטנים - ואולי אף יותר - כגון מטענים לטלפונים ניידים למשך ימים).     

3.     תחבורה ציבורית חשמלית – בישראל פועלים כיום מאות אוטובוסים חשמליים, והחל משנת 2025 יימכרו בישראל אוטובוסים חשמליים בלבד. במצב חירום, מדובר בתשתית ניידת הפרוסה בכל הארץ היכולה לתת מענה גם כמתחם שהייה (למשל מתחם מקורר בזמן גל חום כפי שנעשה בארה"ב), וגם בדומה לסוללות רכבים חשמליים לספק חשמל לצרכים הכרחיים.

 נושא ההיערכות לתרחיש עלטה ולהעדרה של אנרגיה זמינה הוא דוגמא אחת לקשר שבין מצבי חירום למשבר האקלים, אשר ממחישה לנו שוב כמה שהעיסוק בקיימות וסביבה נוגע בכל תחומי החיים, וכיצד התהליכים שאנו מקדמים בזמן שגרה (כמו מעבר לאנרגיות מתחדשות או לרכבים חשמליים) רלוונטיים מאוד ותומכים גם ברגעי חירום ומשבר.

אם הנושא עניין אתכם מוזמנים לקרוא עוד כאן על למה קיימות היא לא עניין לעשירים בלבד וגם מה הקשר בין המשטרה למשבר האקלים.